במסגרת רפורמת סימון המוצרים, החל מינואר 2020 חייבים כל יצרני המזון ויבואני המזון.
עליהם לסמן בקדמת המוצר בסמלים אדומים אחידים מזון שיש בו כמות שומן רווי, נתרן או סוכר בכמות גבוהה.
הסמלים האדומים יהיו בקדמת האריזה, כך שיבלטו מאד לצרכנים בעת קניית המוצרים.
אם עד כה היו אנשים מעטים שהופכים את המוצרים ומחפשים בין השורות הקטנות בגב האריזה מהו הערך התזונתי של המוצר, כיום – החשיפה לערך התזונתי תהיה לכלל הציבור, מוגשת בכפית (או במלחיה..)
רפורמת סימון המוצרים של משרד הבריאות – יתרונות וחסרונות
החשיפה הגבוהה כאמור לעיקר הרפורמה, היא היתרון הבולט ואולי אף היחיד. מכאן שתהיה בקרה קפדנית יותר על שיפור איכות המזון והמוצרים.
היכולת להעביר מידע תזונתי על המוצרים גם למי שאין לו כל מודעות להשפעת התזונה על הבריאות, או כל רצון לדעת את הנתונים האלו.
מצד שני, הסימון החדש עושה לעיתים עוול למוצרים טבעיים ובריאים יחסית, לעומת מוצרים מעובדים המכילים פחות חומרי גלם בריאים ויותר כימיקלים בצורת תוספי מזון.
לדוגמה – הרפורמה עלולה לגרום להוספת מים למוצרים. זאת על מנת להקטין את הכמות היחסית של הסוכר, הנתרן או השומן הרווי.
עקב הוספת מים יהיה צורך לעיתים להוסיף גם חומרים מייצבים ומשמרים.
דוגמה נוספת – את הסוכר ניתן להחליף בממתיקים מלאכותיים.
כך המוצר יישאר מאד מתוק (אף יותר), ויכיל כימיקלים מסוכנים, כאשר במקרים רבים אותם מוצרים נצרכים גם על ידי ילדים (דגני בוקר הם דוגמה קלאסית לתופעה).
זאת ועוד, החברות הגדולות נערכות לרפורמה מאז יצאה לדרך ב- 2017, תוך שינויים הדרגתיים בכמות הסוכר/ המלח /השומן הרווי.
כך שבעתיד על חזית המוצרים שלהם לא יתנוסס אות הקלון של הסמל האדום והציבור כבר הורגל אט אט לשינוי בטעמים.
בעוד שהחברות הקטנות, המייצרות לעיתים מוצרים בריאים יותר, המכילים חומרי גלם יקרים יותר ואיכותיים יותר
הם אלו שעל מוצריהם נבחין ברשתות השיווק באות האדום – ואותו יפרש הציבור כמוצר לא בריא.
העלאת המודעות לערכים התזונתיים של המזון אותו צורכים חשובה מאד.
עם זאת, לא ברור האם כתוצאה מרפורמת הסימון אכן רוב האוכלוסייה תצרוך מוצרים בריאים ומזינים יותר. מוצרים
המכילים פחות תוספי מזון שהינם כימיקלים מסוכנים (או חשודים להיות מסוכנים).